מה שביננו - בימוי יונתן שבת

זרם של תודעה - אבא, אופנוע, יואב, ואני - ומה שבנינו אחרי שיצא מהארון בפני הוריו, יואב (25) חוזר הביתה, להתמודד עם מה שקורה עכשיו. *השתתף בפסטיבל TLVFest הבינלאומי לקולנוע גאה 2025

שמאלה אל הבנים - בימוי יונתן שבת

בנסיעה בדרכים עם אלעד, מחפשים מקום מבודד בקריות. אבל כשמגיעים מתחילות הבעיות *השתתף בפסטיבל TLVFest הבינלאומי לקולנוע גאה 2025

ציור (קליפ)

ראפר - אלונסו קישור לצפייה: https://youtu.be/WWujcPozAyI?si=u1lc6nQlvfDniHIo

ציור (קליפ)

4:59 דקות (לפני שאני מתה) - בימוי יונתן שבת

שיר ודנה, שתי חברות בנות עשרים, שוכבות על נדנדה בלילה ומצלמות סרטון פרידה מהעולם. מה שמתחיל כמשחק משעשע מקבל תפנית כאשר שיר חושפת סוד מהעבר. דנה מנסה להבין אם היא יכולה לסלוח. שיר רק רוצה לדעת אם עדיין אפשר לאהוב אותה. 4:59 דקות על ההבדלים הדקים בין אמת לשקר, ועל התקווה שמישהו יישאר גם אחרי שהמצלמה תפסיק לצלם. *נוצר במסגרת תחרות "אימפרואקשן", שיתוף פעולה עם בית הספר למשחק "אימפרו", זכה במקום השני בתחרות.

4:59 דקות (לפני שאני מתה) - בימוי יונתן שבת
4:59 דקות (לפני שאני מתה) - בימוי יונתן שבת
4:59 דקות (לפני שאני מתה) - בימוי יונתן שבת

פארטי פופר - בימוי יונתן שבת

רוני (20) והדס (19), חברי ילדות קרובים, מבלים יום הולדת רומנטי בצימר. בעוד רוני הוא גיי מוצהר, הדס (סטרייטית) נושאת רגשות סודיים ומעורבים כלפיו וחוששת לחשוף אותם כדי לא לפגוע בחברותם. במהלך הערב, משחק ליפסינג משותף מול המראה משנה את הדינמיקה ומעורר בהדס את התקווה שאולי היא יכולה לשנות את כללי המשחק ביניהם.

פארטי פופר - בימוי יונתן שבת
פארטי פופר - בימוי יונתן שבת
פארטי פופר - בימוי יונתן שבת
פארטי פופר - בימוי יונתן שבת
פארטי פופר - בימוי יונתן שבת

ריפוי בברווזים - בימוי יונתן שבת

"7 חודשים ב7 דקות. וברווזים שמספרים סיפור ואולי יצליחו לרפא.."

ריפוי בברווזים - בימוי יונתן שבת
ריפוי בברווזים - בימוי יונתן שבת
ריפוי בברווזים - בימוי יונתן שבת
ריפוי בברווזים - בימוי יונתן שבת

פחדתי שהסרט הזה יהרוג אותי - בימוי אור ואזנה

במציאות של אחרי השבעה באוקטובר אני טען טנק. זה התפקיד שלי וזה כל מי שאני. בין סבבי המילואים אני חוזר להיות בן אדם וסטודנט לקולנוע. המעברים האלה מרגישים לי הזויים. יום אחד אני סטונדט ויום למחרת אני בתוך הטנק. בתוך המרחב הסגור והקלסטרופובי הזה אני נזכר בסרט שיצרתי בשנה א' ומבין שהוא ניבא לי את העתיד. אני מפחד שהוא יביא לי את הנאחס ויהרוג אותי. אני מחליט לפתוח מצלמה ולתעד את עצמי בתוך הכאוס. מהר מאוד אני נשאב לתוך הלופ הזה – שבו אני חייל ואז בן אדם, ואז שוב חייל, ושוב בן אדם.