המסע שלי לכאן היה רחוק מלהיות צפוי. 
רוב חיי גדלתי כחרדית, נולדתי בצפת ואז בני ברק עד שבגיל 18 וחצי בצעדים קטנים ומחושבים יצאתי בשאלה, במשך קצת יותר משנה הייתי לבד בתהליך הזה, עד שלאט לאט גם המשפחה שלי הצטרפה אלי.
לקולנוע הגעתי ממש בטעות לא ידעתי שזה מקצוע שאשכרה לומדים אותו, אבל מהר מאוד הבנתי שזה המקום שבו אני יכולה לבטא רגשות מודחקים ולספר סיפורים שלא חשבתי שאי פעם אספר .
הסרטים שאני יוצרת נובעים מתוך החים שלי - תחושת חופש, התנגשות בין העולמות, השאלות שנשארות גם אחרי שהתשבות מגיעות. 
ואני אוהבת קולנוע כי הוא מאפשר לי לספר סיפור, לגעת, לרגש, לגרום למישהו אחר להרגיש שהוא לא לבד